היי, נעים מאוד. אני ים וקסלר, וכשמי כן אני- ים
נולדתי וגדלתי בקיבוץ מעגן מיכאל שעל חוף הים, ומאז שאני זוכרת את עצמי הייתי חלק מהים והגלים. בגיל שמונה אני זוכרת שרציתי לפרוש מהחוג לגלישה, כי הרגשתי שאני לא מספיק טובה. למזלי, מדריכת הגלישה שלי באה אליי הביתה והתעקשה שאשאר. היא אמרה שהיא רואה בי פוטנציאל גדול להיות גולשת מצוינת. היום אני בת עשרים וחמש, ומאחוריי כבר עשרה טיולי גלישה מסביב לעולם, והרבה מאוד גלים של אושר צרוף. כל זה קרה בזכות אותה מדריכה שלא ויתרה עליי כשהייתי ילדה בת שמונה.

במהלך השנים הדרכתי גלישה במועדון שבו למדתי בעצמי, וגם בפנמה ובמקומות נוספים בעולם. המטרה שלי כמדריכה היא להעניק לתלמידות שלי את כל הכלים שיאפשרו להן להיות בטוחות ושלוות במים.
בסופו של דבר, כל מה שהן צריכות זה להקשיב לים ולעצמן – והגלים כבר יגיעו אליהן. לדעתי, הדבר הכי חשוב – אפילו יותר מלדעת לבצע "פופ אפ" – הוא לדעת לקרוא את הים בצורה הטובה ביותר:
לתזמן את העלייה לפיק, לחתור נכון לגל, או לזהות סימנים שמצביעים על התקפה מתקרבת. בנוסף, חשוב לי מאוד לבנות ביטחון דרך ישיבה יציבה על הגלשן וחתירה נכונה.
וכמובן, הכי חשוב בעיניי הוא לפתח את הביטחון העצמי של התלמידות במים, דרך היכרות ותמיכה לפי הצורך.
הביטחון נבנה בדרך אל הגל, ואם את נהנית מהדרך – הים מרגיש אותך ומרים לך.